תוויות באנגלית: a, an, the

באנגלית יש שלוש תוויות: "a", "an" ו"the".

המילים האלה באות לפני שמות עצם כדי לציין אם מדובר במשהו ידוע/ספציפי (the) או במשהו לא-ידוע/לא-ספציפי (a/an)

הנה התרגומים של המילים האלה:

תרגום	מילה
אחד, איזשהו	a = an
ה- (ה' הידיעה)	the

הנה טבלה עם הסברים:

מקרה שימוש	תרגום	מילה
משתמשים במילים האלו כאשר מדברים על דבר אחד, מבלי לציין איזה דבר. תזכורת: משתמשים ב"a" לפני מילים שמתחילות עם צליל עיצור. משתמשים ב"an" לפני מילים שמתחילות עם צליל ניקוד.	אחד, דבר אחד מן הרבים של אותו הסוג, איזשהו	a = an
משתמשים במילה הזו כאשר ברור על איזה דבר מדברים, או ידוע על מה מדובר.	ה- (ה' הידיעה)	the

הנה דוגמאות:

הסברים והבהרות לגבי השימוש במילה "a/an" לעומת המילה "the":	תרגום בעברית:	משפט באנגלית:
מדובר בבננה אחת מתוך כל הבננות שיכולות להיות שם, אבל לא חשוב לציין איזה. מי ששומע את המשפט לא חושב על בננה מסוימת. שימו לב: משתמשים בתווית "a" מפני שהמילה שבאה אחרי התווית הזו מתחילה בצליל "b".	אכלתי בננה.	I ate a banana.
מדובר בתפוז אחד מתוך כל התפוזים שיכולים להיות שם, אבל לא חשוב לציין איזה. מי ששומע את המשפט לא חושב על תפוז מסוים. שימו לב: משתמשים בתווית "an" מפני שהמילה שבאה אחרי התווית הזו מתחילה בצליל "o".	אכלתי תפוז.	I ate an orange.
מי שאומר את המשפט מתכוון לבננה מסוימת, ומי ששומע את המשפט חושב על אותה הבננה שהדובר התכוון אליה.	אכלתי את הבננה.	I ate the banana.
מי שאומר את המשפט מתכוון לתפוז מסוים, ומי ששומע את המשפט חושב על אותו התפוז שהדובר התכוון אליו.	אכלתי את הבננה.	I ate the orange.

הנושא הזה יכול להיות מובן יותר כאשר יש מספר משפטים שקשורים. לכן, נציג פה פסקה קצרה בת שני משפטים מאוד פשוטים:

Yesterday I met a man. The man asked a question.

אתמול פגשתי איש. האיש שאל שאלה.

כעת ננתח את המשפטים:

במשפט הראשון (Yesterday I met a man.), מדובר באיש אחד (שזה שם עצם), אבל לא ברור, ולא ידוע איזה איש. אז חייבים לשים את המילה "a", לפני שם העצם "man".

שימו לב שבתרגום העברי, לא אומרים "אתמול פגשתי איש אחד", אלא פשוט אומרים "אתמול פגשתי איש." כלומר, בעברית לא משתמשים במילה "אחד", אבל באנגלית כן משתמשים במילה "a".

במשפט השני (The man asked a question.), מדברים שוב על אותו האיש (שעליו דיברנו במשפט הראשון), ועכשיו כבר ברור וידוע איזה איש. לכן חייבים לשים את המילה "the" (בעברית, ה' הידיעה), לפני המילה "man".

נוסף על כך, במשפט השני (The man asked a question.) מדברים על שם עצם נוסף "question". ובגלל שלא ידוע ולא ברור איזו שאלה, אז חייבים לשים את המילה "a" לפני המילה "question".

שימו לב שבעברית לא אומרים "האיש שאל אותי שאלה אחת.", אלא פשוט אומרים "האיש שאל אותי שאלה." כלומר, בעברית לא משתמשים במילה "אחת", אבל באנגלית כן משתמשים במילה "a".

עכשיו, נוסיף עוד משפט לפסקה:

I answered the question.

אני עניתי על השאלה.

בגלל שידוע באיזו שאלה מדובר (השאלה שהאיש שאל), אז חייבים לשים את המילה "the" לפני המילה "question".

הנה עוד דוגמאות עם שם העצם "song" (בעברית "שיר"):

I liked the song that she sang.

אני אהבתי את השיר שהיא שרה.

אם תחשוב על המצב שמישהו יגיד משפט כזה, תגלה ששני הצדדים (גם מי שמדבר וגם מי ששומע) יודעים באיזה שיר מדובר. לכן חייבים לשים את המילה "the" לפני שם העצם "song".

אבל אם היינו אומרים את המשפט הבא:

Jennie sang a song.

ג'ני שרה שיר.

לא ברור ולא ידוע איזה שיר היא שרה, אבל מדובר בשיר אחד. לכן חייבים לשים את המילה "a" לפני שם העצם "song".

הבדל חשוב בין המילה "a" למילה "the"

פירוש המילה "a" הוא "אחד". לכן, המילה הזו מתאימה לשמות עצם ביחיד בלבד!

לעומת זאת,

פירוש המילה "the" הוא "ה-". המילה הזו מתאימה לשמות עצם גם ביחיד וגם ברבים!

הנה דוגמאות להמחשה:

הסבר נוסף	תרגום בעברית	משפט באנגלית
מדובר בחלון אחד, לא ברור איזה חלון.	אני פתחתי חלון.	I opened a window.
מדובר בחלון אחד, ברור איזה חלון.	אני פתחתי את החלון.	I opened the window.
מדובר במספר חלונות, ברור איזה חלונות.	אני פתחתי את החלונות.	I opened the windows.